כשרכב מושבת, הנהג בדרך כלל אומר "קיבלתי 308". בפועל, שני מסמכים שונים לחלוטין מסתתרים מאחורי המשפט הזה, והם באים מהוראות שונות, מגורמים שונים, ומבוטלים בדרכים שונות. תקנה 308 לתקנות התעבורה עוסקת בהודעת אי-שימוש, וזהו מסמך שעניינו מצבו הטכני של הרכב: פגמים שעלולים לסכן את התנועה או תנאים שלא נתמלאו. סעיף 57א לפקודת התעבורה עוסק בהודעת איסור שימוש, וזהו צעד מינהלי בעקבות עבירה, שמשבית את הרכב ל-30 יום עוד לפני שהאשמה הוכחה. הבלבול בין השניים אינו סמנטי: הוא שולח אנשים לגורם הלא נכון עם הטענה הלא נכונה. המאמר הזה מפריד ביניהם ומסביר איך מטפלים בכל אחד.
תקנה 308: הודעת אי-שימוש, כלומר הרכב אינו תקין
תקנה 308(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, קובעת שבוחן או שוטר הנושאים עמם תעודה כאמור בתקנה 307(א), שסבורים כי רכב שניתן עליו רישיון עלול לסכן את התנועה או שלא נתמלאו בו תנאים שנקבעו לגביו כדין, ימסרו לנוהג בו או למחזיק בפועל הודעה שבה יפורטו הפגמים ברכב או התנאים שלא נתמלאו. הם מודיעים על כך לרשות הרישוי, שרושמת הערה ברישיון הרכב, ועליהם לפרט בהודעה אם הותר לעשות ברכב שימוש.
שימו לב למה שאין כאן: אין תקופת השבתה קצובה, אין קשר לעבירת תנועה, ואין מסלול של בקשה לבית משפט. זו הודעה טכנית שמטרתה להוציא מהכביש רכב לא תקין, והיא נגמרת כשהרכב מתוקן.
- מה מותר לעשות ברכב. תקנה 308(ד) קובעת שלא ישתמש אדם ברכב שנמסרה עליו הודעת אי-שימוש, אלא לשם נסיעה לתיקונו או למילוי התנאים שפורטו בה, וכן כדי להביאו למשרד הרישוי לבדיקה נוספת, והכל ככל שהשימוש הותר בהודעה. נהיגה מעבר לכך היא עבירה בפני עצמה.
- חלון 48 השעות. אותה תקנה מאפשרת לשוטר או לבוחן לעכב את מתן ההודעה לרשות הרישוי ל-48 שעות, ואם הוכח להנחת דעתו שהרכב תוקן בתוך 48 שעות ממסירת ההודעה, הוא מחזיר את רישיון הרכב. כלומר תיקון מהיר מאוד יכול לסגור את העניין עוד לפני שהוא נרשם.
- איך מבטלים. תקנה 308(ה) קובעת שרשות הרישוי, שנוכחה על פי בדיקה נוספת כי הפגמים תוקנו, תבטל את ההודעה ותסיר את ההערה מרישיון הרכב. החריג הוא רכב שנקבע בידי שמאי כרכב באובדן גמור.
- ההוכחה שתיקנתם. תקנה 310 קובעת שרכב שקיבל הודעת אי-שימוש והליקויים תוקנו במפעל, יינתן עליו תעודת תקינות בחתימת המנהל המקצועי, והיא משמשת הוכחה שהרכב תוקן.
סעיף 57א: הודעת איסור שימוש, כלומר השבתה בעקבות עבירה
זהו המסמך שרוב האנשים מתכוונים אליו כשהם מדברים על השבתת רכב. הסמכות נמצאת בסעיף 57א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], ולא בתקנות. יש לה שני מסלולים:
- רכב מסחרי עמוס מדי. לפי סעיף 57א(א)(1), מצא שוטר לאחר שקילה שמשקלו הכולל של הרכב והמטען עולה על המותר ברישיון, רשאי הוא למסור לנהג הודעת איסור שימוש לתקופה של 30 ימים, וליטול את רישיון הרכב. אם במהלך שלוש השנים האחרונות כבר נמסרה הודעה באותו רכב, או ניתן לגביו צו לפי סעיף 57ג, התקופה היא 60 ימים.
- עבירה מהתוספת השביעית. לפי סעיף 57א(א)(2), היה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת השביעית לפקודה, רשאי הוא לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הרכב. ואז, אם היה לקצין המשטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור הודעת איסור שימוש ל-30 ימים, או ל-60 ימים אם הייתה הודעה או צו קודמים באותו רכב בשלוש השנים האחרונות.
שני דברים נוספים שכתובים בסעיף וכדאי להכיר. סעיף 57א(ב) מחייב שההודעה תציין את המגרש שבו יועמד הרכב בתקופת האיסור, והמגרש נבחר בהתחשב בהצעת הנהג מבין המגרשים שיועדו לכך. סעיף 57א(ו) קובע שאם נמחק כתב האישום, בטלה הודעת איסור השימוש, והתובע יודיע על כך מיד לרשות הרישוי. זו נקודה מעשית: מי שמלווה תיק פלילי שנמחק צריך לוודא שההודעה אכן בוטלה במרשם.
איך מבטלים הודעת איסור שימוש: סעיף 57ב
סעיף 57ב(א) קובע שבעל הרכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש, וכן הנהג שקיבל את ההודעה, רשאים לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה לבטל אותה. בית המשפט מחליט לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או שוטר. שימו לב ששני הצדדים רשאים לפנות, לא רק הנהג, וזה חשוב במיוחד ברכב משפחתי או ברכב חברה.
שתי עילות שמחייבות את בית המשפט לבטל
סעיף 57ב(ב) אינו נותן שיקול דעת. הוא קובע שבית המשפט יבטל את ההודעה אם נוכח שהתקיים אחד מאלה:
- הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו. הראיה המתאימה כאן היא תלונה במשטרה עם מספר אסמכתא, ומועד התלונה חשוב.
- מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה. שימו לב לרף: לא די בכך שלא ידעתם, צריך להראות גם שנתתם הוראה וגם שעשיתם כל שביכולתכם. תיעוד בכתב של ההוראה, נוהל שימוש ברכב בחברה, או הודעה ששלחתם, הם בדיוק סוג הראיה שנדרש כאן.
ועילה שלישית, שנתונה לשיקול דעת
סעיף 57ב(ג) קובע שבית המשפט רשאי לבטל את ההודעה, או לקבוע תקופה קצרה יותר, בתנאים או בלא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת. ולעניין זה הוא רשאי להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב. זו הדלת שדרכה נכנסות נסיבות אישיות וכלכליות, וזו גם הסיבה שכדאי לבקש קיצור תקופה כסעד חלופי ולא רק ביטול מלא.
הערה על מועדים: סעיף 57ב אינו קובע מועד להגשת הבקשה. אבל ההודעה עצמה קצובה בזמן, ולכן כל יום שעובר הוא יום שבו הרכב מושבת. הגישו מוקדם ככל האפשר, פשוט כי זה מה שמקטין את הנזק.
ואם הורשעתם: צו איסור שימוש לפי סעיף 57ג
סעיף 57ג הוא שלב אחר, והוא מגיע אחרי הרשעה. הוא קובע שהורשע אדם בעבירת תעבורה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, להורות בצו על איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של עד 120 ימים. בעבירה של אי-ציות לרמזור באור אדום שנעברה בנסיבות מחמירות כמשמעותן בסעיף 29 לפקודה, סעיף 57ג(א1) מחייב את בית המשפט לתת צו לתקופה שלא תפחת מ-60 ימים, אלא אם פירש בגזר הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות תקופה קצרה יותר.
שתי הגנות חשובות לבעל הרכב נמצאות גם כאן. סעיף 57ג(ב) קובע שבית המשפט לא ייתן צו לפני שניתנה לבעל הרכב הזדמנות להשמיע את טענותיו, וסעיף 57ג(ג) קובע שלא ייתן צו כלל אם הבעלים הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו, או שהנוהג פעל בניגוד להוראותיו והוא עשה כל שביכולתו למנוע את העבירה. אם אתם בעלי רכב שנהג בו אחר, ודאו שאתם מקבלים את ההזדמנות הזו ולא מגלים על הצו בדיעבד.
מה לבדוק בהודעה עצמה
- מכוח מה ניתנה. תקנה 308 או סעיף 57א. זה קובע הכל, וזה השדה הראשון לקרוא.
- מי חתם ובאיזה תפקיד. במסלול העבירה שבסעיף 57א(א)(2), ההודעה ניתנת בידי קצין משטרה.
- איזו עבירה נרשמה. ובמסלול 57א(א)(2), האם היא אכן מופיעה בתוספת השביעית לפקודה.
- תקופת האיסור. 30 ימים, או 60 אם הייתה הודעה או צו קודמים באותו רכב בשלוש השנים האחרונות. תקופה אחרת מחייבת הסבר.
- המגרש שבו יועמד הרכב. סעיף 57א(ב) מחייב לציין אותו, והוא נבחר בהתחשב בהצעתכם.
- מה הותר לכם לעשות ברכב. בתקנה 308 זו דרישה מפורשת בגוף התקנה, ובסעיף 57א(ג) השימוש מוגבל לנסיעה לצורך הפעולות שצוינו בהודעה.
ומילה על "פגם פורמלי". שדה חסר או לא קריא הוא נקודה שראוי להעלות, אבל אל תצפו שהוא יבטל הודעה מעצמו. הטענות שסעיף 57ב מחייב את בית המשפט לקבל הן שתי העילות שבסעיף קטן (ב), ולכן אם אחת מהן חלה עליכם, היא צריכה להיות הטענה הראשית והפגם הפורמלי טענה נוספת.
מה לעשות בימים הראשונים
- אל תיסעו ברכב. גם תקנה 308(ד) וגם סעיף 57א(ג) מגבילים את השימוש לנסיעות שצוינו בהודעה בלבד. נהיגה מעבר לכך היא עבירה נפרדת, והתוספת השישית לתקנות התעבורה קובעת 8 נקודות בגין נהיגת רכב שנמסרה לגביו הודעת אי-שימוש.
- צלמו את ההודעה במקום. תמונה ברורה של המסמך כפי שנמסר לכם, לפני שהוא נרטב, נקרע או הושלם בדיעבד.
- שמרו כל מסמך שקיבלתם. ההודעה, כל טופס נלווה, ואישור על בדיקה אם נערכה. סרקו וגבו.
- תעדו את ההתרחשות בזמן אמת. מה נאמר, מי היה נוכח, באיזו שעה. כתבו כשהזיכרון טרי.
- אם נערכה בדיקה, בקשו את הפלט. וכן את חומר החקירה. יש מסלול ייעודי באתר gov.il לבקשת עיון בחומרי חקירה בנושא דוחות תנועה.
- שקלו ייצוג. הודעת איסור שימוש לפי סעיף 57א נלווית בדרך כלל להליך פלילי שבו צפוי כתב אישום, וזה הקשר שונה לחלוטין מדוח קנס. Zikui AI אינו מייצג בבית משפט, ובמצב הזה ייצוג של עורך דין תעבורה הוא הדבר הנכון.
שאלות נפוצות
קיבלתי "308". כמה זמן הרכב מושבת?
מה ההבדל בין השבתת הרכב לבין פסילה מינהלית של הרישיון?
הרכב שלי, אבל מישהו אחר נהג. יש לי מה לעשות?
אפשר לבקש לקצר את התקופה במקום לבטל?
הרכב נגרר למגרש. מי משלם?
כתב האישום נמחק. ההודעה מתבטלת מאליה?
שכרתי רכב וקיבלתי הודעה בזמן השכירות. מי אחראי?
Zikui AI מתמקד בדוחות ובבקשות ביטול במסלול המינהלי, ואינו מייצג בבית משפט לתעבורה. אם מה שקיבלתם הוא דוח ולא הודעת השבתה, ראו את נוסח מכתב הערעור על דוח משטרה ואת המדריך למסלול ההשגה. אם הדוח על שמכם אבל נהג אחר נהג, ראו את מדריך הסבת הדוח.
