דוחות על רכב חברה: מי משלם, מתי הקנס כפול ארבע, ומה מותר למעסיק

ניהול דוחות בצי רכב תאגידי נראה כמו עבודה אדמיניסטרטיבית, ובפועל הוא בעיקר שאלה משפטית. שלושה סעיפים קובעים כאן כמעט הכל. סעיף 27ב לפקודת התעבורה יוצר חזקה שרואים את בעל הרכב כמי שנהג, וקובע במדויק איך סותרים אותה ולמי האחריות עוברת. סעיף 30(ג) לאותה פקודה מכפיל את הקנס פי ארבעה כשהבעלים או המחזיק הוא תאגיד, ומחריג במפורש עבירת חניה. וסעיף 69ג, שכמעט אף אחד לא מכיר, קובע שהאיסור הפלילי על מעסיק לשלם קנס של עובדו אינו חל על קנסות תעבורה, למעט העבירות החמורות. במאמר הזה נעבור על שלושתם לפי הסדר, נראה מה זה אומר על נוהל הצי שלכם, ונסביר את ההבדל בין רכב בבעלות החברה לרכב בליסינג.

פורסם: 27 ביולי 2026. הסעיפים במאמר אומתו מול פקודת התעבורה [נוסח חדש], חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, וחוק העונשין, התשל"ז-1977.

מה יש כאן

• סעיף 27ב: שרשרת האחריות, ולמי היא עוברת
• מכפיל פי ארבעה, והחריג לעבירות חניה
• חלון 90 הימים, ולמה הוא קריטי לצי
• ליסינג ורכב שכור: שרשרת של שלוש חוליות
• מותר לחברה לשלם במקום העובד?
• חובת מערכת הדיווח לפי סעיף 65ד
• המצאה לתאגיד: איפה הדוח נוחת
• דוחות חניה של צי: מה שונה
• נוהל צי בשבע שורות
• שאלות נפוצות

סעיף 27ב: שרשרת האחריות, ולמי היא עוברת

זו נקודת המוצא של כל מה שקורה אחר כך. סעיף 27ב לפקודת התעבורה, שכותרתו "אחריות בעל הרכב", בנוי משלושה סעיפי משנה שיוצרים שרשרת:

״

נעשתה עבירת תעבורה או הפרת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב, או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

- סעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]

• 27ב(א): ברירת המחדל. רואים את בעל הרכב כמי שנהג, העמיד או החנה. בצי תאגידי, "בעל הרכב" הוא התאגיד.
• שלוש דרכי סתירה, והן מנויות בסעיף. להוכיח מי נהג, העמיד או החנה; להוכיח למי נמסרה החזקה ברכב; או להוכיח שהרכב נלקח בלי ידיעה ובלי הסכמה.
• 27ב(ב): האחריות עוברת למחזיק. "הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק". כלומר החזקה לא נעלמת, היא עוברת.
• 27ב(ג): והלאה משם. "הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם". זו החוליה שמסבירה איך ליסינג עובד.

המנגנון המעשי לביצוע ההעברה, על המסמכים שדרושים לה ועל ההצהרה שמלווה אותה, מפורט במדריך הסבת הדוח לנהג בפועל. כאן נתמקד במה שייחודי לתאגיד.

מכפיל פי ארבעה, והחריג לעבירות חניה

זו הסיבה שדוחות של רכבי חברה נראים לפעמים מוזרים. סעיף 30(ג) לפקודת התעבורה קובע:

״

נעברה ברכב עבירת קנס, למעט עבירת חניה, ובעל הרכב או מי שהוכח כי הוא המחזיק לפי סעיף 27ב, הוא תאגיד, יהא שיעור הקנס בשל עבירת הקנס גבוה פי ארבעה מן השיעור שנקבע לאותה עבירה בצו לפי סעיף קטן (ב), או שיעור אחר שנקבע לפי סעיף קטן (ד), אלא אם כן האחריות אינה חלה על תאגיד כאמור, לפי הוראות סעיף 27ב.

- סעיף 30(ג) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]

ארבע נקודות חשובות בלשון הסעיף, וכולן פרקטיות:

• "למעט עבירת חניה". המכפיל אינו חל על דוחות חניה. אם קיבלתם דוח חניה על רכב חברה בסכום שנראה מוכפל, זה ממצא שראוי לברר. ראו גם את הפרק על דוחות חניה למטה.
• המכפיל חל גם על מחזיק. "בעל הרכב או מי שהוכח כי הוא המחזיק לפי סעיף 27ב, הוא תאגיד". כלומר בליסינג, אם החברה שלכם הוכחה כמחזיקה, המכפיל עובר אליכם.
• המכפיל נופל כשהאחריות נופלת. "אלא אם כן האחריות אינה חלה על תאגיד כאמור, לפי הוראות סעיף 27ב". כלומר העברת האחריות לנהג בפועל מבטלת גם את ההכפלה, ולא רק מעבירה אותה. זה הופך את ההעברה לכדאית פי ארבעה, פשוטו כמשמעו.
• רכב אוטונומי מוחרג. אותו סעיף מסיים: "ההוראות לפי סעיף קטן זה לא יחולו לעניין רכב עצמאי שהופעל, בעת ביצוע העבירה, באמצעות מערכת נהיגה עצמאית".

ולעניין התקרה, סעיף 30(ב) קובע שהשר יקבע בצו את שיעור הקנס, "ובלבד ששיעור הקנס לא יעלה על 2,900 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 4,300 שקלים חדשים לגבי עבירה ולכל עבירת קנס חוזרת או נוספת". אלה תקרות סטטוטוריות, ולא סכומי הקנס עצמם. הסכומים עצמם נקבעים בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002, שסעיף 3(א) שלו קובע שהקנס יהיה אחד מששה סכומים בלבד: 100, 250, 500, 750, 1,000 או 1,500 שקלים.

חלון 90 הימים, ולמה הוא קריטי לצי

זו הידיעה שהכי כדאי להטמיע אצל מי שמטפל בדוחות. סעיף 229(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי קובע את המועד הרגיל לבקשת ביטול, 30 ימים מיום ההמצאה, ומיד אחר כך מוסיף חריג מפורש:

״

ולעניין בקשה לביטול כאמור לגבי עבירת תעבורה מהטעם שהעבירה בוצעה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה - אם הגיש לתובע את הבקשה לביטול בתוך תשעים ימים מיום ההמצאה.

- סעיף 229(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982

כלומר לצי רכב יש שלושה חודשים ולא חודש. אבל שימו לב לסיפה של אותה פסקה: "החלטת התובע בבקשה לפי פסקה זו סופית, ואולם רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט". וההודעה על רצון להישפט אחרי דחייה כפופה למועד קצר: "מי שהגיש בקשה לביטול כאמור בפסקה (1) לא יהיה רשאי להודיע על רצונו להישפט... אלא תוך שלושים ימים מיום המצאת ההודעה על החלטת התובע בענין הביטול".

ויש עוד שני נתונים שכדאי שיהיו לפניכם כשאתם בונים נוהל:

• אחרי שהוכחתם, החלון להמצאה לנהג נפתח מחדש. סעיף 225א(א) לחוק: בעבירת קנס שהיא עבירת תעבורה, "ובעל הרכב הוכיח כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודה האמורה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה למשפט או הודעת תשלום קנס, למי שנהג ברכב אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה".
• ובעבירת מצלמה. סעיף 225א(א2): הוכיח בעל הרכב שלא חלה עליו אחריות לפי סעיף 27ב, ניתן להמציא לנהג "אם לא עברה שנה מיום ביצוע העבירה או אם לא חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות כאמור, לפי המאוחר, ובלבד שלא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה".
• הגשה אינה מקפיאה את החוב. סעיף 229(ד) קובע שאם התובע לא ביטל, הוראות סעיף 229(ב) בדבר תוספת פיגור וריבית יחולו "כאילו לא הוגשה הבקשה לביטול לתובע". בצי עם עשרות דוחות פתוחים זה מצטבר.

ליסינג ורכב שכור: שרשרת של שלוש חוליות

זה המקום שבו סעיף 27ב(ג) עושה את עבודתו. ברכב ליסינג תפעולי, הבעלים הרשום הוא חברת הליסינג, ולא אתם. השרשרת נראית כך:

1. חוליה 1: חברת הליסינגהיא הבעלים הרשום, ולכן החזקה של סעיף 27ב(א) חלה עליה תחילה. היא מוכיחה למי מסרה את החזקה ברכב, כלומר לחברה שלכם, ולפי סעיף 27ב(ב) החזקה עוברת אליכם כמחזיקים.
2. חוליה 2: החברה שלכםמרגע שהוכחה החזקה בידיכם, אתם במעמד של "מחזיק", ושימו לב: סעיף 30(ג) חל על "בעל הרכב או מי שהוכח כי הוא המחזיק לפי סעיף 27ב, הוא תאגיד". כלומר מכפיל פי ארבעה חל עליכם, לא רק על הבעלים הרשום.
3. חוליה 3: העובדסעיף 27ב(ג): "הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם". זו החוליה שאתם שולטים בה, וזו החוליה שמסירה מכם גם את האחריות וגם את המכפיל.

לגבי רכב שכור לטווח קצר, המנגנון זהה. מה שמשתנה הוא כמות החוליות והדיוק של התיעוד: מי קיבל את הרכב, מתי, ומתי החזיר. הסכם השכירות והטופס החתום הם הראיה, וכדאי לשמור אותם לפחות עד לתום שנתיים ממועד השימוש, לאור חלון ההמצאה לנהג שבסעיף 225א(א).

מותר לחברה לשלם במקום העובד?

זו שאלה שמנהלים רבים שואלים ומקבלים עליה תשובות סותרות, בעיקר משום שהתשובה מורכבת משני חיקוקים.

הכלל: אסור

סעיף 252א(א) לחוק העונשין קובע: "לא ישלם תאגיד, במישרין או בעקיפין, קנס שהוטל על זולתו, ולא ישלם מעביד קנס שהוטל על עובדו; העובר על הוראה מהוראות סעיף קטן זה, דינו - מאסר שנה אחת". וסעיף 252א(ב) מוסיף חשיפה אישית: נעברה העבירה בידי תאגיד, "יואשם בה גם כל אדם אשר בעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מינהל בכיר האחראי לתשלום הקנס", אלא אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים למנוע אותה.

החריג: בקנסות תעבורה, מותר

סעיף 69ג לפקודת התעבורה, שכותרתו "סייג לתשלום קנס שהוטל על הזולת", קובע: "הוראות סעיף 252א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לא יחולו על תאגיד או על מעביד בשל תשלום קנס על עבירת תעבורה, אלא אם כן היא עבירה לפי סעיפים 64 עד 67 או שהיא עבירה הנכללת בתוספת הראשונה או התוספת השניה".

שימו לב שזו שאלה של הדין הפלילי בלבד. השאלה הנפרדת אם התשלום מוכר כהוצאה לצורכי מס, ואם יש לו שווי לעובד, נגזרת מפקודת מס הכנסה ומכללי שווי השימוש ברכב, ואינה נקבעת בסעיף 69ג. את זה כדאי לברר מול רואה החשבון של החברה, כי התשובה תלויה בנסיבות ובאופן שבו ההוצאה נרשמת, ולא בסעיף אחד שאפשר לצטט.

חובת מערכת הדיווח לפי סעיף 65ד

זו חובה שקיימת בפקודה ורוב מנהלי הצי לא מודעים לה. סעיף 65ד לפקודת התעבורה, שכותרתו "רכב של תאגיד - מערכת לדיווח ומעקב", מגדיר "תאגיד" לעניין זה כ"מפעל המחויב להעסיק קצין בטיחות ומחזיק כלי רכב לשימוש עובדיו", ומטיל עליו שורת חובות:

• מערכת דיווח ומעקב, 24 שעות. סעיף 65ד(ב)(1): "תאגיד ינהל מערכת לדיווח ומעקב, שתפעל לאורך כל שעות היממה, למעט בימי מנוחה", והדיווחים יימסרו לקצין הבטיחות של התאגיד או למי שהתאגיד התקשר עמו להפעלתה.
• מענה אנושי בשעות העבודה. סעיף 65ד(ב)(2): מענה אנושי בימי ובשעות העבודה הנהוגים בתאגיד, "ולא פחות מעשר שעות ביום עבודה בין השעה 06:00 לשעה 22:00", ובשאר השעות מענה אוטומטי בלא מערכת לניתוב שיחות. בתאגיד שנותן שירות לציבור בכל שעות היממה, מענה אנושי בכל אותן שעות.
• מדבקה על כל רכב. סעיף 65ד(ג): "על כלי רכב שברשות תאגיד תודבק, במקום הנראה לעין, מדבקה שבה יצוינו פרטי ההתקשרות עם מערכת לדיווח ומעקב של התאגיד, ובין השאר מספר טלפון מקוצר".
• ומה קצין הבטיחות עושה. סעיף 65ד(ד): יברר דיווחים שהתקבלו על עבירות תעבורה שבוצעו בכלי רכב שברשות התאגיד וינהל מעקב לגביהם, ו"יפעל כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה או הפרת תעבורה, בין שנהגו ברכב ובין שהרשו לאחר לנהוג בו, על פי נוהל שיקבע התאגיד".
• והעונש. סעיף 65ד(ו): "העובר על הוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין", כלומר עד 14,400 שקלים לפי אותו סעיף.

המצאה לתאגיד: איפה הדוח נוחת

זה שורש הבעיה בהרבה חברות: הדוח הגיע, אבל לא לאדם הנכון. סעיף 237(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי קובע שהמצאה נעשית במסירה ליד, "ובתאגיד ובחבר בני-אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו". סעיף 237(א)(2) מוסיף את החלופה של מכתב רשום לפי המען, עם אישור מסירה.

המשמעות: הדוח מגיע למען הרשום של החברה, ומאותו רגע השעון של 90 הימים רץ, בין אם המעטפה נפתחה ובין אם היא נחה בערמה בקבלה. ולזכור: תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי קובעת חזקת מסירה בתום 15 ימים ממשלוח בדואר רשום, שניתנת לסתירה רק אם הוכח שההודעה לא התקבלה מסיבות שאינן תלויות בנמען ולא עקב הימנעותו מלקבלה. ערמה בקבלה אינה נכנסת לגדר הזה.

• ודאו שהמען הרשום מעודכן ברשם החברות וברשות הרישוי, ושמישהו אחראי לפתוח דואר שמגיע אליו ביום שהוא מגיע.
• הגדירו נמען אחראי אחד לכל דואר שמזוהה כדוח, עם מחליף בחופשות.
• תעדו את תאריך הקבלה על כל מעטפה. בבקשה שתגישו, זה ההבדל בין טענה מגובה לטענה בעל פה.
• ואם מדובר בעיקול על רכב תאגיד, שימו לב שסעיף 3(ו)(2)(ב) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, מחייב מאמץ ממשי להודיע לפני העיקול, ובתאגיד, "למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד". פירוט במדריך העיקול.

דוחות חניה של צי: מה שונה

שלושה הבדלים שכדאי להכיר, כי הם משנים את כדאיות הטיפול.

• אין מכפיל. סעיף 30(ג) חל על עבירת קנס "למעט עבירת חניה". כלומר דוח חניה על רכב חברה אינו מוכפל פי ארבעה. אם קיבלתם סכום שנראה מוכפל בדוח חניה, בררו אותו.
• הכסף הולך לעירייה. סעיף 229א לחוק סדר הדין הפלילי: קנס בשל עבירת קנס שהטיל מפקח שהוא עובד רשות מקומית "ישולם לקופת הרשות המקומית". לכן הפנייה היא לתובע העירוני של אותה רשות, ולכל רשות טופס ומענה משלה.
• וההודעה הראשונה אולי לא הגיעה אליכם בכלל. תקנה 41(א) לתקנות סדר הדין הפלילי מתירה להצמיד לרכב הודעה המופנית לבעל הרכב "ללא ציון שמו, אלא בציון מספר הרכב בלבד", ותקנה 41(ב) קובעת שאם לא שולם ולא התבקש משפט, "תומצא לבעל הרכב הרשום ברשות הרישוי הודעת תשלום קנס חדשה". בצי, ההודעה שהודבקה על השמשה לרוב נשארת אצל הנהג, וההודעה החדשה מגיעה למשרד. ראו מדריך הדוח שלא הגיע.

לכן, בדוח חניה, השאלה אינה בעיקר "כמה נחסוך" אלא "מי צריך לשאת בזה", וכן האם יש עילה לגופו. רשימת הבדיקה של הפגמים מפורטת במדריך הטעויות בדוח, ורשימת העילות המלאה במדריך ביטול דוח חניה.

נוהל צי בשבע שורות

1. 1. נקודת קליטה אחתכל דוח נכנס לאותו מקום, פיזי ודיגיטלי, ונרשם עליו תאריך הקבלה בפועל. זה השדה שכל השאר נשען עליו.
2. 2. סיווג תוך 24 שעותעבירת תנועה או עבירת חניה. בעבירת תנועה יש מכפיל פי ארבעה לפי סעיף 30(ג), ולכן היא בעדיפות ראשונה. בעבירת חניה אין מכפיל.
3. 3. שיוך נהג מתוך יומן הרכבלפי מי שהרכב הוקצה לו בתאריך ובשעה. סעיף 27ב מכיר גם בהוכחת מסירת חזקה ולא רק בזיהוי הנהג בפועל, וזה לרוב הנתון שיש לכם מתועד.
4. 4. הגשה בתוך 90 יום, ורצוי הרבה לפניסעיף 229(א)(1) נותן 90 ימים מיום ההמצאה לבקשה שמבוססת על סעיף 27ב. אל תשתמשו בכל החלון: אם ההחלטה תידחה, יש רק 30 ימים מיום המצאת ההחלטה כדי להודיע על רצון להישפט.
5. 5. תיעוד מלא לכל בקשההסכם ההקצאה או השכירות, טופס מסירת רכב חתום, יומן שימוש, ופרטי הנהג. תקנה 42א(א) לתקנות סדר הדין הפלילי דורשת שבבקשה "יפורטו הנימוקים ויצורפו לה, אם ישנם, המסמכים המאמתים את טענות המבקש".
6. 6. מדיניות כתובה מול העובדיםסעיף 65ד(ד)(2) מחייב תאגיד שחל עליו הסעיף לפעול כלפי עובדים "על פי נוהל שיקבע התאגיד". גם מי שהסעיף אינו חל עליו ירוויח מנוהל כתוב, כי הוא מייתר ויכוחים ומקצר את זמן השיוך.
7. 7. מעקב אחרי המענההחלטת התובע בבקשה לפי סעיף 229(א)(1) היא סופית, ואולם הנקנס רשאי להודיע על רצונו להישפט, וזאת בתוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה. אם אף אחד לא עוקב, החלון הזה נסגר בשקט.

לניהול שוטף של דוחות צי, כולל מעקב סטטוס וריכוז לפי נהג, אנחנו מפעילים פורטל עסקי ייעודי בbiz.zikui.ai.

שאלות נפוצות

Zikui AI קורא את הדוחות של הצי, מסווג בין עבירת תנועה שחל עליה מכפיל פי ארבעה לבין עבירת חניה שלא, מזהה את המועד שנותר לכל דוח, ומנסח את הבקשות. לניהול שוטף ולמעקב לפי נהג יש לנו פורטל עסקי ייעודי.

מדריכים קשורים

• הסבת דוח לנהג בפועל: המנגנון המלא.
• טעות בדוח: מה מבטל ומה לא.
• דוח שלא הגיע בדואר.
• עיקול בגין דוחות שלא שולמו.
• המדריך המלא לביטול דוח חניה.
• דוח נתיב תחבורה ציבורית.
• דוח ממצלמת מהירות.