ביטול דוח מצלמת מהירות, כמו כל ערעור על דוח מצלמה, שונה מערעור על דוח רגיל בנקודה אחת: אף אחד לא עצר אתכם. הדוח נולד מקובץ, ולכן הוא עומד או נופל על הצילום ועל הסמכות שמאחוריו. דוח מהירות נראה לכולם אותו דבר: מספר, סכום, ותמונה מטושטשת. בפועל יש מאחוריו שאלה אחת שקובעת כמעט הכל, והיא באיזה אמצעי נתפסתם. אם החשד מבוסס על צילום רכב לפי סעיף 27א או 27א1 לפקודת התעבורה, חלים עליכם חלון התיישנות מיוחד של ארבעה חודשים, שרשרת אישורים שהמשטרה מחויבת לערוך, וזכות עיון בצילום ובתעודות שנלוות לו. אם עצר אתכם שוטר במקום ומסר לכם את ההודעה ביד, התמונה הראייתית שונה לגמרי. במאמר הזה נסביר איך מזהים מה קרה אצלכם, מה בדיוק קובעת תקנה 54, כמה עולה כל מדרגת חריגה ואיזה ניקוד נלווה לה, ומה בדיוק לדרוש לפני שמנסחים ערעור.
עודכן: 5 בנובמבר 2026. המדריך מאחד את מה שפרסמנו בנפרד על דוחות מהירות ועל דוחות מצלמה אוטומטיים. הוא מבוסס על פקודת התעבורה (סעיפים 27א, 27א1, 27ב, 29 ו-30(ג)), על חוק סדר הדין הפלילי (סעיפים 225א, 229 ו-230), על תקנות התעבורה, על תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט), התשנ"ז-1997, על חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024, ועל עמוד האכיפה במצלמות של עיריית תל אביב-יפו.
מה יש כאן
- איזו מצלמה רשמה את הדוח, ואיך מזהים
- תוך כמה זמן מגיע דוח מצלמה: חלון ארבעת החודשים
- כמה עולה דוח מהירות, וכמה נקודות
- הלכת בראונשטיין: מה התביעה צריכה להוכיח על המדידה
- קודם לראות את הצילום
- מצלמות עירוניות: מי חייב לראות את העבירה
- עילות שעובדות ועילות שמזיקות
- 2026: השגה וערר בחלק מהדוחות
- בקשה לביטול או בקשה להישפט
- תשלום דוח מהירות: מה מפסידים כשמשלמים
- דוח מהירות לנהג חדש ולנהג צעיר
- דוח מהירות ברכב חברה או ליסינג
- דוח טלפון ממצלמה
- שאלות נפוצות על דוח מצלמה
שלושת סוגי האכיפה, ואיך מזהים מה קרה אצלכם
משטרת ישראל ורשויות מקומיות אוכפות מהירות ורמזורים בכמה אמצעים, והשמות המקצועיים שלהם מוכרים לנהגים: מצלמה נייחת על עמוד בצד הדרך, המכונה בשפת השטח א'3, מכשיר לייזר נייד שמופעל בידי שוטר ומכונה ממל"ז, ומכשיר נייד שמוצב בשולי הדרך ומכונה דבורה. אלה כינויים תפעוליים ולא מונחים שמופיעים בחוק, ולכן אין טעם לצטט אותם בערעור. מה שכן חשוב הוא ההבחנה המשפטית שמתחתם, והיא פשוטה:
- דוח שמבוסס על צילום רכב. כשהחשד מבוסס על צילום לפי סעיף 27א או סעיף 27א1 לפקודת התעבורה, ההודעה נשלחת בדואר אל הבעלים הרשום, וחלים עליה חלון ארבעת החודשים שבסעיף 225א(א1)(1) וכל מערך האישורים שבתקנות הגשת הצילומים. זה המצב במצלמה נייחת, וגם במכשיר שמפיק צילום.
- דוח שנמסר במקום בידי שוטר. השוטר עצר אתכם ומסר את ההודעה ביד. כאן הראיה כוללת גם את עדות השוטר ואת רישומיו, ההודעה כבר הומצאה לכם ולכן חלון ההמצאה אינו רלוונטי, ונקודת התקיפה עוברת אל אופן המדידה, אל תנאי השטח ואל מה שנרשם בטופס.
- דוח של רשות מקומית ממצלמה עירונית. סעיף 27א1 לפקודת התעבורה מסמיך רשות מקומית שמונתה כרשות תימרור מקומית להציב ולתפעל מצלמות, אך רק לתיעוד העבירות המנויות בתוספת האחת עשרה, ורק לאחר אישור מליאת מועצת הרשות. הפנייה כאן היא לרשות המקומית, לא למשטרה.
חלון ארבעת החודשים, והמיתוס של שישה חודשים לרכב חדש
סעיף 225א(א1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע שכאשר מדובר בעבירת תעבורה שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב לפי סעיף 27א או 27א1 לפקודת התעבורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם אלה טרם נשלחו ועברה תקופה של ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה.
שימו לב לניסוח: התנאי הוא שההודעה טרם נשלחה. כלומר הנתון הקובע הוא מועד המשלוח, ולא מועד הקבלה שלכם ולא מועד הפקת המסמך. לכן המעטפה עם חותמת הדואר היא לעיתים הראיה החשובה ביותר בתיק כולו. שמרו אותה.
שני הסדרים משלימים שכדאי להכיר. ראשית, בעבירת קנס שאינה מבוססת על צילום, סעיף 225א(א) קובע כלל של שנה מיום ביצוע העבירה. שנית, אם בעל הרכב הוכיח כי לא חלה עליו אחריות פלילית לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, סעיף 225א(א2) מאפשר להמשיך אל הנהג בפועל בתוך שנה מיום העבירה, או בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו הוכיח בעל הרכב, לפי המאוחר, ובלבד שלא עברו שנתיים מיום העבירה. הרחבה מלאה במדריך ההתיישנות.
תקנה 54: מה בדיוק המהירות המותרת
לפני שטוענים חריגה או היעדר חריגה, כדאי לדעת מהי בכלל המהירות המותרת. תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, קובעת טבלה. אלה הערכים לרכב מנועי רגיל, כלומר לא אוטובוס, לא רכב כבד ולא רכב איטי:
- דרך עירונית: 50 קמ"ש.
- דרך שאינה עירונית: 80 קמ"ש.
- דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי: 90 קמ"ש.
- דרך מהירה: 110 קמ"ש.
- רחוב משולב או אזור מיתון תנועה: 30 קמ"ש, לפי תקנה 54(ב), על אף האמור בטבלה.
- כשמוצב תמרור 426 או 426פ: המהירות היא זו שמצוינת בתמרור. תקנה 54(ה) קובעת שלא ינהג אדם בקטע המסומן בתמרור במהירות העולה על הקבוע בתמרור.
תקנה 54(ה1) מוסיפה שרשות התימרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות שונה, ובלבד שלא תעלה על 80 קמ"ש בדרך עירונית, 100 קמ"ש בדרך שאינה עירונית ואינה מהירה, 110 קמ"ש בדרך כאמור בת שני נתיבים לכל כיוון עם שטח הפרדה בנוי, ו-120 קמ"ש בדרך מהירה.
כמה זה עולה, וכמה נקודות
מדרגות הקנס קבועות בצו התעבורה (עבירות קנס), והניקוד קבוע בתוספת השישית לתקנות התעבורה. אלה שתי טבלאות נפרדות שאינן חופפות במדויק, ולכן שווה לקרוא אותן יחד:
בדרך עירונית
- עד 20 קמ"ש מעל המותר: קנס 250 שקלים. אין נקודות.
- מ-21 ועד 30 קמ"ש מעל המותר: קנס 750 שקלים. התוספת השישית קובעת 8 נקודות לחריגה שמעל 20 ועד 30 קמ"ש.
- מ-31 עד 40 קמ"ש מעל המותר: קנס 1,500 שקלים. התוספת השישית קובעת 10 נקודות לחריגה שמעל 30 קמ"ש.
- מעל 40 קמ"ש מעל המותר: אין מדרגת קנס בצו. כלומר זו אינה עבירת קנס, והמסלול הוא הזמנה למשפט וכתב אישום.
בדרך שאינה עירונית או בדרך מהירה
- עד 25 קמ"ש מעל המותר: קנס 250 שקלים. אין נקודות.
- מ-26 ועד 40 קמ"ש מעל המותר: קנס 750 שקלים. התוספת השישית קובעת 8 נקודות לחריגה שמעל 25 ועד 40 קמ"ש.
- מ-41 עד 50 קמ"ש מעל המותר: קנס 1,500 שקלים. התוספת השישית קובעת 10 נקודות לחריגה שמעל 40 קמ"ש.
- מעל 50 קמ"ש מעל המותר: אין מדרגת קנס בצו, והמסלול הוא הזמנה למשפט.
ולעניין הכפלה: סעיף 30(ג) לפקודת התעבורה קובע שכאשר נעברה ברכב עבירת קנס, למעט עבירת חניה, ובעל הרכב או המחזיק הוא תאגיד, שיעור הקנס גבוה פי ארבעה, אלא אם האחריות אינה חלה על התאגיד לפי סעיף 27ב. עבור צי רכב זו סיבה מספקת לטפל בכל דוח מיד. ראו מדריך הסבת הדוח.
הצילום כראיה: מה בדיוק החוק מכשיר, ומה לא
סעיף 27א(א) לפקודת התעבורה קובע שצילום שנעשה בדרך שנקבעה בתקנות, במצלמה המופעלת באופן אוטומטי או בידי שוטר, יהיה ראיה קבילה לגבי מספר הרישום שבלוחית הזיהוי, מקום הימצא הרכב, הימצאו או נסיעתו במקום בניגוד להוראות, זמן הימצאו כפי שצוין בצילום, מהירות נסיעתו, ומספר הנוסעים ברכב.
ואז מגיעה הסיפא, וזו הנקודה שכדאי לצטט:
״ובלבד שהוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין של הצילום שנשמר בסרט, וכי מרגע ביצוע הצילום עד שהוגש לבית המשפט או לבית הדין לא נעשתה שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו.
- סעיף 27א(א) סיפא לפקודת התעבורה [נוסח חדש]
כלומר הקבילות מותנית בשרשרת ראייתית שלמה. הצילום אינו קביל "כי הוא צילום", אלא כי הוכח שהוא העתק אמין ושדבר לא שונה בו. את השרשרת הזו החוק מפרט בתקנות.
מה בדיוק לדרוש מחומר הראיות
סעיף 27א(ב) לפקודת התעבורה הסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות את אופן השמירה והטיפול במצלמות ובסרטים, את בדיקתן וקביעת תקינותן של מצלמות, ואת אופן הגשת הצילומים לבית המשפט. מכוחו הותקנו תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט), התשנ"ז-1997. אלה ההוראות המעשיות שבהן, וכל אחת מהן היא שאלה שאפשר לשאול:
- בדיקת תקינות. במצלמה שמבצעת בדיקת תקינות עצמית, הבדיקה מתבצעת בכל תחילת הפעלה. מצלמה שאינה מבצעת בדיקה עצמית נבדקת בעת הכנסת הסרט, זולת אם נקבעו לגביה מועדים אחרים. השאלה: מתי נערכה הבדיקה לפני האירוע שלכם, ומי נכח בה.
- מי הפיק את הצילום. התקנות קובעות שהפקת צילום תיעשה בידי מי שהוסמך לכך בידי קצין משטרה בכיר, שהוא ראש מחלקה באגף התנועה של משטרת ישראל. השאלה: מי הפיק, ומכוח איזו הסמכה.
- מספור וזיהוי. הסרט מסומן במספר סידורי, ולכל צילום בו ניתן מספר ייחודי, על ידי המצלמה או בידי היצרן, שמופיע בצילום. השאלה: האם המספר הייחודי מופיע בצילום שקיבלתם.
- אישורים בכתב. מי שביצע אחת מהפעולות הבאות מאשר בכתב את ביצועה: הפעלת המצלמה, בדיקת תקינותה או נוכחות בעת בדיקה עצמית, שמירת הסרט, והפקת הצילום. השאלה: האם ארבעת האישורים קיימים.
- אופן ההגשה. הצילום מוגש לבית המשפט בידי תובע בצירוף תעודת עובד ציבור, תצהיר או חוות דעת מומחה, שהוכנו על בסיס אותם אישורים.
- זכות העיון. התקנות שומרות במפורש את זכות הנאשם לעיין בצילום ובתעודות במהלך עיון בחומר החקירה, אם ביקש זאת מראש.
הערה חשובה על מינוח: התקנות מדברות ב"בדיקת תקינות" ולא ב"כיול", והן חלות על מצלמות. אל תכתבו בערעור שהחוק מחייב תעודת כיול, כי לא זה מה שכתוב. כתבו שהתקנות מחייבות בדיקת תקינות ואישורים בכתב, ובקשו אותם בשמם המדויק. טענה מדויקת קשה יותר לדחות מטענה מנופחת.
הלכת בראונשטיין: מה התביעה צריכה להוכיח על המדידה
הלכת בראונשטיין היא הכלל שבתי המשפט לתעבורה מחילים על כל מדידת מהירות: מדידה של מכשיר היא ראיה רק אם התביעה מוכיחה שלושה תנאים מצטברים. חסר אחד מהם, והמדידה נחלשת.
- המכשיר אמין ונבדק. מכשיר מסוג שאמינותו הוכחה, שנבדק ותוחזק כנדרש, עם תיעוד של הבדיקות שנעשו לפני המדידה.
- המפעיל מיומן. מי שהפעיל את המכשיר הוכשר לכך ופעל לפי הוראות ההפעלה. במכשיר שמופעל בידי שוטר, התביעה צריכה להראות את ההכשרה שלו.
- תנאי המדידה תקינים. המקום, המרחק והנסיבות אפשרו שהתוצאה תשקף את המהירות של הרכב שלכם ולא של רכב אחר.
במצלמה נייחת התנאי השני כמעט נעלם, כי אין מפעיל שמכוון את המכשיר. מה שנשאר הוא המסמכים: האישורים בכתב על הפעלת המצלמה ועל בדיקת התקינות שלה, שתקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט), התשנ"ז-1997 מחייבות. במכשיר שמופעל בידי שוטר, כל שלושת התנאים פתוחים לבדיקה, ובמיוחד ההכשרה של השוטר ויומן הבדיקות של המכשיר. בבקשה לביטול לא צריך לצטט את ההלכה: מבקשים את החומר, ואם חסר בו משהו, כותבים בדיוק מה חסר.
קודם לראות את הצילום, רק אחר כך לערער
זו הטעות הנפוצה ביותר בערעור על דוח מצלמה: מנסחים טענה לפני שראו את הראיה. בדוח מצלמה הצילום הוא כל התיק. לפעמים מתברר שהוא מראה רכב אחר או לוחית שנקראה שגוי, ולפעמים שהוא מראה בדיוק את מה שכתוב בדוח, ואז עדיף לדעת את זה לפני שהגשתם. ברשויות מקומיות מסוימות יש מסלול ייעודי לצפייה בסרטון של דוחות חניה ונת"צ, נפרד מהבקשה לביטול.
- זהו מי הוציא את הדוח ומאיזו מצלמה. משטרה או רשות מקומית, מצלמה נייחת או מכשיר שמופעל בידי אדם. זה קובע איזה חלון חל ומה אמור להיות בתיק.
- בקשו את הצילום ואת האישורים. לא רק את התמונה: גם את הווידאו כשהמצלמה מופעלת בידי פקח, ואת האישורים בכתב על הפעלת המצלמה ובדיקת תקינותה.
- בדקו מה רואים בפריים. האם מספר הרישוי קריא ותואם, האם התמרור הרלוונטי נראה (במצלמה עירונית זו דרישה של סעיף 27א1), והאם השעה והמקום מתיישבים עם מה שקרה.
- בדקו את התאריכים. מתי נעברה העבירה ומתי נשלחה ההודעה. בעבירה שמבוססת על צילום החלון הוא ארבעה חודשים.
- רק עכשיו כתבו את הבקשה. טענה שנשענת על מה שראיתם בתיק חזקה בהרבה מטענה כללית שנכתבה מהזיכרון.
מצלמה עירונית: תנאים נוספים שכדאי לבדוק
כשהדוח הופק ממצלמה של רשות מקומית לפי סעיף 27א1 לפקודת התעבורה, מצטברים תנאים שאינם קיימים באכיפה משטרתית, ולכל אחד מהם יש פוטנציאל טענה:
- הסמכה כרשות תימרור מקומית. הסמכות להציב ולתפעל מצלמות נתונה לרשות שמונתה כרשות תימרור מקומית לגבי אותה דרך, או במקרים שנקבעו לגבי דרך עירונית שגוף אחר מונה לגביה.
- רק העבירות שבתוספת האחת עשרה. המצלמות מיועדות לתיעוד העבירות המנויות בתוספת האחת עשרה לפקודה, ולא לכל עבירה.
- אישור מליאת המועצה. סעיף 27א1(יב) קובע שהפעלת הסמכויות מותנית באישור מליאת מועצת הרשות המקומית.
- התמרור חייב להופיע בצילום. סעיף 27א1(ד) קובע שבצילום יופיעו הנתונים שבסעיף 27א(א), כולם או חלקם, והתמרור הנוגע לעבירה המתועדת, הנדרשים להוכחת ביצוע העבירה. צילום שאינו מראה את התמרור הרלוונטי הוא צילום שכדאי לבחון היטב.
- הגנת פרטיות הנוסעים. סעיף 27א1(ה) קובע שהצילום לא יהיה ניתן לצפייה ולא יישמר אלא באופן שלא יביא לזיהוי הנוסעים ברכב או עוברי דרך אחרים.
- חריג לנתיב תחבורה ציבורית. סעיף 27א1(ג) אוסר על עובד הרשות למסור הודעת תשלום קנס בעבירת נסיעה בנת"צ למי שרשאי לפי דין לנסוע בנתיב, לרבות מי שניתן לגבי רכבו תג נכה. ראו מדריך דוח נת"צ.
שלושת סוגי המצלמות העירוניות, ומי חייב לראות את העבירה
עיריית תל אביב-יפו מפרסמת באתרה שלוש משפחות של מצלמות אכיפה ואת אופן ההפעלה של כל אחת. בשתיים מהן היא מצהירה במפורש שפקח הבחין בעבירה בזמן אמת. אם הדוח שלכם שייך לאחת מהן ואין בתיק תיעוד של אותה הבחנה, יש לכם שאלה עניינית להציג.
| סוג המצלמה | מי מבחין בעבירה | היכן היא פועלת | מה כדאי לבקש |
|---|---|---|---|
| נייחת | נצפית על ידי פקחי העירייה ממרכז אכיפה אלקטרונית | צירים מרכזיים וסואנים | את הצילום, ואת ההוכחה שהמצלמה מוצבת במקום שאושר לאותה עבירה |
| ניידת | הפקח מבחין בעבירה בזמן אמת ומתעד אותה בווידאו | מותקנת על ניידות פיקוח, אכיפה בנסיעה בכל העיר | את סרטון הווידאו, ואת זהות הפקח שהבחין בעבירה |
| טקטית מדלגת (מט"מ) | פקח מפעיל אותה, מבחין בעבירה לנגד עיניו ומתעד בווידאו | מועברת בין מוקדים; אכיפת דו-גלגלי על מדרכות, שבילים ורחבות | את הווידאו, ואת האישור שהפקח הוסמך לאכוף באותו מקום |
המקור: עמוד "אכיפת חוקי תנועה וחנייה באמצעות מצלמות" באתר עיריית תל אביב-יפו, כפי שנקרא ביולי 2026. באותו עמוד העירייה מפרסמת 46 מצלמות נייחות לאכיפת חניה, 48 לאכיפת נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית ו-26 מצלמות מדלגות לדו-גלגלי, ואת רשימת הרחובות לכל קטגוריה. רשויות אחרות מפרסמות הסדרים משלהן.
הפרסום הזה עובד לטובתכם: הוא מאפשר לבדוק אם המקום שבו נרשם הדוח מופיע ברשימת הרחובות שהעירייה עצמה פרסמה לאותה קטגוריה. העירייה גם כותבת שהאכיפה מתבצעת "בהתאם לסמכויות שהוקנו לפקחי העירייה ובאזורים בהם קיימת פגיעה ממשית בבטיחות, בנגישות או בזרימת התנועה". דוח שנרשם מחוץ למסגרת הזו ראוי לבדיקה לפני שמשלמים.
מה עוזר ומה לא
טענות שעובדות
- ההודעה נשלחה מעבר לחלון. בעבירה שמבוססת על צילום, מעל ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה עד למשלוח. ראיה: המעטפה עם חותמת הדואר.
- אי-התאמה בפרטי הרכב. מספר רישוי, סוג רכב או צבע שאינם תואמים. זיהוי לוחיות הוא תהליך אוטומטי שאינו חף מטעויות, וטעות בקריאת ספרה היא עילת ביטול של ממש.
- המקום שנרשם אינו תואם. תיאור מקום שאינו קיים, או קטע שבו אין את התמרור שאליו מתייחסת ההודעה.
- לא אתם נהגתם. זו הסבה ולא ערעור, ולעילה הזו יש חלון של תשעים ימים לפי סעיף 229(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי.
- פגם בשרשרת הראייתית. חוסר באחד האישורים שהתקנות מחייבות, או צילום שאינו נושא את המספר הייחודי.
- נסיבות חירום מתועדות. פינוי דרך לרכב חירום או מצב רפואי דחוף, כשהם מגובים במסמך ולא רק בהסבר.
- התמרור לא נראה בצילום עירוני. באכיפה של רשות מקומית, סעיף 27א1(ד) דורש שהצילום יכלול את התמרור הנוגע לעבירה.
- לא תועדה הבחנה בזמן אמת. במצלמה ניידת או מדלגת, כשהרשות עצמה מצהירה שפקח הבחין בעבירה, ובתיק אין תיעוד לכך.
- המקום מחוץ למסגרת שפורסמה. עבירה שנרשמה ברחוב שאינו ברשימה שהרשות פרסמה לאותה קטגוריית מצלמה.
- רכב עם תג נכה בנת"צ. סעיף 27א1(ג) אוסר למסור הודעת קנס על נסיעה בנת"צ למי שרשאי לנסוע בו, לרבות רכב שניתן לגביו תג נכה.
טענות שרק מזיקות
- "חרגתי רק קצת". זו הודאה בעבירה, לא הגנה מפניה. היא סוגרת את הטענות הראייתיות לפני שנבחנו.
- "לא שמתי לב לרמזור" או "לא ראיתי את התמרור". הסבר אישי שמאשר את העבירה.
- "כולם נוסעים ככה שם". אינו רלוונטי לדוח הספציפי.
- "יש לי עבר נהיגה נקי". זו נסיבה שאפשר להזכיר בסוף, אבל היא אינה טענה עצמאית ואינה מחליפה עילה עניינית.
2026: השגה וערר במקום בקשה לביטול, בחלק מהדוחות
חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024, פתח מסלול חדש. מ-8 בפברואר 2026, בחלק מהעבירות ההודעה נקראת "הודעה על החלטה להטיל קנס", והיא מציינת שאפשר להגיש עליה השגה או ערר. מ-8 באוגוסט 2026 המסלול הזה כולל גם קנסות גבוהים יותר ועבירות מהירות. לכן הדבר הראשון שבודקים הוא הכותרת של ההודעה שקיבלתם: היא קובעת באיזה מסלול אתם נמצאים.
| הליך | למי מגישים | מועד |
|---|---|---|
| השגה (רשות) | לגוף שהוציא את ההודעה: במשטרה דרך מרכז פניות נהגים ארצי (*9666), ברשות מקומית לפי מה שכתוב בהודעה | 30 יום מהמסירה; 90 יום כשהטענה היא שבעל הרכב לא ביצע את ההפרה. ההחלטה ניתנת בתוך 45 יום |
| ערר | בית הדין לתעבורה, באתר בתי הדין של משרד המשפטים ("פתיחת תיק") | 90 יום מהמסירה, או 30 יום מהמסירה של החלטה שדחתה השגה |
מי שהגיש ערר כבר לא יכול להגיש השגה, וההשגה עצמה אינה חובה. בית הדין יכול לאשר, לשנות, לבטל או להחזיר את ההחלטה, אבל אינו יכול לשנות את סכום הקנס הקבוע בחוק. מוקד בתי הדין: *2317. המקור: כל-זכות, "ערעור על דוח תנועה לתשלום קנס", עדכון 10.08.2026.
אם ההודעה שלכם היא "הודעת תשלום קנס" רגילה, המסלול הוא זה שמתואר בהמשך: בקשה לביטול או בקשה להישפט לפי סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי. שימו לב גם לכלל החדש לנהגים חוזרים: לפי אותו מקור, הודעה רביעית של 500 שקלים ומעלה בתוך שלוש שנים מכפילה את הקנס. המדריך המלא למסלול החדש: השגה וערר לבית הדין לתעבורה.
בקשה לביטול או בקשה להישפט
סעיף 229(א) לחוק סדר הדין הפלילי מציב שני מסלולים חלופיים: בקשה לביטול לתובע בתוך שלושים ימים מיום ההמצאה, או הודעה על רצון להישפט בתוך תשעים ימים. מי שהגיש בקשה לביטול ונדחה רשאי להודיע על רצונו להישפט רק בתוך שלושים ימים מיום המצאת ההחלטה. אי אפשר לעשות את שניהם במקביל.
ולעניין המסלול המינהלי: משטרת ישראל מציינת במפורש שפנייה אליה אינה דוחה את מועד תשלום הקנס, וסעיף 229(ב) קובע שעל קנס שלא שולם במועד מתווספות תוספת פיגור וריבית. אל תגישו ביום האחרון. פירוט על ההבדל בין המסלולים במדריך ההשגה על דוח משטרה.
שיקול הנקודות ותשלום
סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי קובע ששילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. לכן תשלום אינו "לסגור עניין", הוא סגירת התיק לרעתכם, כולל הנקודות. מנגד, סעיף 229(ח1) קובע שאם ההודעה בוטלה לאחר שהקנס שולם, יוחזר הסכום ששולם. אם יש לכם עילה, אל תשלמו קודם.
תקנה 544 לתקנות התעבורה קובעת שהנקודות נרשמות בעקבות הרשעה או החלטה סופית לגבי הפרה, לפי מספר הנקודות שנקבע לצד אותה עבירה בתוספת השישית. תקנה 547 קובעת מתי הן נמחקות: שנה מיום ביצוע העבירה כשנקבעו לה עד 6 נקודות, ושנתיים כשנקבעו לה 8 נקודות או יותר. במהירות זה אומר שחריגה בינונית וחריגה גבוהה נשארות ברישום כפול מהזמן.
תשלום דוח מהירות: מה מפסידים כשמשלמים
רבים מחפשים "תשלום דוח מהירות" כדי לסגור את העניין מהר. לפני שמשלמים כדאי לדעת מה התשלום עושה מבחינה משפטית, כי בשני המסלולים התשובה זהה: תשלום הוא סוף התיק. בהודעת תשלום קנס רגילה, סעיף 229(א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע שמשלמים בתוך 90 יום מיום ההמצאה, לחשבון שצוין בהודעה, וסעיף 229(ח) קובע ששילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה, הורשע ונשא את עונשו. בהודעה על החלטה להטיל קנס, סעיף 9 לחוק הפרות תעבורה מינהליות קובע אותם 90 יום, אלא אם הגשתם השגה או ערר, וסעיף 9(ב) קובע שתשלום הופך את ההחלטה ל"החלטה סופית להטיל קנס". תקנה 544 לתקנות התעבורה מחייבת בנקודות גם על הרשעה וגם על החלטה סופית, ולכן התשלום הוא גם רישום הנקודות.
דוח מהירות של 250, 750, 1,500, 3,000 או 6,000 שקל: מה כל סכום אומר
| הסכום בדוח | מה זה אומר | נקודות |
|---|---|---|
| 250 שקל | חריגה של עד 20 קמ"ש בדרך עירונית, או עד 25 קמ"ש בדרך שאינה עירונית | אין |
| 750 שקל | חריגה של 21 עד 30 קמ"ש בדרך עירונית, או 26 עד 40 קמ"ש בדרך שאינה עירונית | 8 |
| 1,500 שקל | חריגה של 31 עד 40 קמ"ש בדרך עירונית, או 41 עד 50 קמ"ש בדרך שאינה עירונית | 10 |
| 1,000 שקל | מדרגת 250 שקל, כשהרכב רשום על תאגיד או מוחזק בידי תאגיד: פי ארבעה לפי סעיף 30(ג) | אין |
| 3,000 שקל | מדרגת 750 שקל, פי ארבעה לתאגיד | 8, למי שיורשע |
| 6,000 שקל | מדרגת 1,500 שקל, פי ארבעה לתאגיד | 10, למי שיורשע |
המדרגות לפי צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002, והנקודות לפי התוספת השישית לתקנות התעבורה, כמפורט בפרק כמה זה עולה למעלה. המכפיל לתאגיד לפי סעיף 30(ג) לפקודת התעבורה, שאינו חל כשהאחריות עברה לנהג לפי סעיף 27ב. הסכום המחייב הוא זה שמודפס בהודעה שקיבלתם.
- בדקו את כותרת ההודעה. "הודעת תשלום קנס" או "הודעה על החלטה להטיל קנס". הכותרת קובעת אם מגישים בקשה לביטול או השגה.
- בדקו את המדרגה. ההפרש בין 250 ל-750 שקל הוא גם ההפרש בין אפס נקודות ל-8. כאן דיוק המדידה שווה הכי הרבה.
- בדקו את התאריכים. בקשה לביטול ובהשגה החלון הוא 30 יום מההמצאה. אחרי שהוא נסגר נשארת בעיקר הבקשה להישפט או הערר.
- בדקו אם בכלל אתם נהגתם. אם לא, זו הסבה ולא תשלום, ויש לה 90 יום.
דוח מהירות לנהג חדש ולנהג צעיר
לפי סעיף 12א(א) לפקודת התעבורה, מי שקיבל רישיון נהיגה ולא היה בידו קודם רישיון (למעט רישיון לאופנוע, לטרקטור או למכונה ניידת) הוא נהג חדש למשך שנתיים מיום מתן הרישיון. "נהג חדש צעיר" הוא נהג חדש שטרם מלאו לו 24, והוא חייב בליווי: שלושה חודשים בכל שעות היממה, ועוד שלושה חודשים בשעות הלילה, בין 21:00 ל-6:00 (סעיף 12א1(ד)). מדרגות הקנס והנקודות על מהירות זהות לכולם. מה ששונה אצל נהג חדש הוא מה שקורה לתקופת הנהג החדש עצמה.
התוספת השלישית לפקודה מונה את העבירות שמשפיעות על נהג חדש, ובהן עבירה לפי תקנה 54 לתקנות התעבורה, כלומר עבירת מהירות, וכן אי-ציות לרמזור לפי תקנה 22. שימו לב שהתוספת מפנה לתקנה 54 כולה, ולא רק למדרגות הגבוהות. כך זה עובד לפי לשון סעיף 12א:
- כשהדוח מגיע. הומצאה לנהג חדש הודעה על החלטה להטיל קנס בשל עבירה מהתוספת השלישית, תקופת היותו נהג חדש מוארכת עד שישלם, ואם הגיש ערר, עד תום ההליכים (סעיף 12א(ב)(2)). כשמוגש כתב אישום, היא מוארכת עד תום ההליכים המשפטיים (סעיף 12א(ב)(1)).
- כשהדוח הופך סופי. הורשע נהג חדש בעבירה כזו, או שניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס, תקופת היותו נהג חדש מוארכת בשנתיים נוספות, ובלבד שעמד בהצלחה בבחינות ובבדיקות שקבע השר (סעיף 12א(ד)). התקופה נמנית מתום השנתיים הבסיסיות או ממועד ההרשעה, לפי המאוחר.
- כשהדוח מתבטל. אם ההליך הסתיים בלי הרשעה או שההחלטה להטיל קנס בוטלה, הנהג מפסיק להיות נהג חדש בתום התקופה הבסיסית או בתום ההליך, לפי המאוחר (סעיף 12א(ג)).
אותו היגיון חל על דוח רמזור אדום, שגם הוא מנוי בתוספת השלישית. לעומת זאת, דוח טלפון לפי תקנה 28(ב) אינו מנוי בתוספת השלישית, אבל הוא נושא 10 נקודות על עבירה מ-20.8.2026, וזה משקל כבד לכל נהג. ראו מדריך דוח הטלפון ומדריך הנקודות.
דוח מהירות ברכב חברה או ברכב ליסינג
כשהרכב רשום על חברה או על חברת ליסינג, הדוח מגיע לבעלים הרשום, ולא לנהג. סעיף 27ב לפקודת התעבורה רואה בבעל הרכב את מי שנהג, אלא אם הוכיח מי נהג או למי מסר את החזקה ברכב, ואז החזקה עוברת למחזיק ומשם לנהג. סעיף 30(ג) מכפיל פי ארבעה את הקנס כשהבעלים או המחזיק הוא תאגיד, אלא אם האחריות עברה לפי סעיף 27ב. לכן דוח מהירות של 750 שקל מגיע לחברה כ-3,000 שקל, ודוח של 1,500 שקל כ-6,000.
ומי מקבל את הנקודות? תקנה 544 מחייבת בנקודות "בעל רישיון נהיגה" שהורשע או שניתנה לגביו החלטה סופית. כשהדוח מוסב לעובד שנהג, ההליך מתנהל מולו, והנקודות נרשמות לו אם ישלם או יורשע. ההסבה עצמה צריכה להגיע בתוך 90 יום מההמצאה לחברה, וזה החלון שבו שרשרת ליסינג, חברה ועובד נוטה להיתקע. פירוט לדוחות על רכב חברה, לדוח על רכב שכור או ליסינג ולהסבת דוח לנהג בפועל.
דוח טלפון ממצלמה: מה צילום יכול להוכיח
דוח על אחיזה בטלפון יכול להגיע בדואר, על בסיס צילום, ולא רק מיד לשוטר שעצר אתכם. סעיף 27א(א) לפקודת התעבורה מכשיר כראיה צילום ממצלמה "המופעלת באופן אוטומטי או בידי שוטר", ומונה במפורש למה הצילום קביל: מספר הרישום, מקום הרכב, הימצאו או נסיעתו בניגוד להוראות, הזמן, המהירות ומספר הנוסעים. הרשימה מדברת על הרכב ועל תנועתו, ואינה מזכירה במפורש מה הנהג מחזיק ביד. זו שאלה עניינית לשאול בדוח טלפון שמבוסס על תמונה, יחד עם השאלות המעשיות: מה רואים בפריים, האם החפץ הוא באמת טלפון, והאם היד היא של הנהג.
הקנס על נהיגה תוך שימוש בטלפון בלי דיבורית הוא 1,000 שקל, ועל עבירה מ-20.8.2026 נקבעו לה 10 נקודות. דוח טלפון שמבוסס על צילום רכב כפוף גם הוא לחלון ארבעת החודשים שבסעיף 225א(א1). כל העילות, עם מה שמותר ומה אסור לפי תקנה 28(ב): דוח טלפון ממצלמה.
איפה Zikui AI נכנס
Zikui AI קורא את הדוח, מזהה אם הוא הופק מצילום ולכן איזה חלון חל עליו, בודק את פרטי ההודעה מול הרכב שלכם ואת מדרגת החריגה מול צו התעבורה, מנסח בקשת ביטול שנשענת על עילה מבין השלוש שבסעיף 229(ג), ומגיש אותה בערוץ הנכון. אם המקרה שלכם הוא בעצם הסבה, המערכת תפנה אתכם לשם. ואם אין עילה אמיתית, תקבלו על כך תשובה ישרה במקום ערעור שנועד להיכשל. אפשר להתחיל כאן.
מדריכים קשורים: ערעור על דוח משטרה, נוסח מכתב ערעור על דוח משטרה, הסבת דוח לנהג אחר, דוח טלפון בנהיגה, ודוח חניה שהופק ממצלמה.
