חזרתם למקום שבו השארתם את הרכב והוא איננו. או שהוא שם, עם נעל צהובה על הגלגל. בשני המצבים התחושה דומה, אבל מבחינת החוק אלה שני דברים שונים, עם תנאים שונים. פקודת התעבורה מתירה לגרור רכב במגוון מצבים, אבל את נעילת הגלגלים היא מגבילה לרשימה סגורה וקצרה של מקומות. מי שמכיר את הרשימה יודע מיד אם יש לו טענה.
פורסם: 15 באוקטובר 2026. הסעיפים במאמר אומתו מול נוסח פקודת התעבורה [נוסח חדש], ובפרט סעיפים 70א ו-77(א)(3)-(5), ומול חוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993, סעיף 4.
מה יש כאן
- מתי מותר לגרור
- נעילת גלגלים: רק בארבעה מקומות
- מי רשאי לגרור ולנעול: משטרה ועירייה
- מי משלם, ומתי משחררים
- מה עושים בפועל, צעד אחר צעד
- והדוח עצמו?
- שאלות נפוצות
מתי מותר לגרור
סעיף 70א(ב) לפקודת התעבורה מתאר שלושה מצבים: רכב העומד במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק; רכב שעומד בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי תנועה או בטיחותה; ורכב שלדעת שוטר דרושה הרחקתו לשם הסדרת תנועה, בטיחותה או בטיחות הציבור. בכל אחד מהם רשאי שוטר להורות למי שהרכב ברשותו להרחיק אותו או לגרור אותו.
הגרירה עצמה באה בשלב הבא. סעיף 70א(ג) קובע שאם מי שהרכב ברשותו לא מילא אחרי ההוראה, או שאינו נמצא במקום, רשאי שוטר, בעצמו או באמצעות גורר מורשה, להרחיק את הרכב, לגרור ולאחסן אותו. וגם כאן יש תנאי: עליו לנקוט "באמצעי הזהירות הסבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב". נזק שנגרם לרכב בגרירה הוא שאלה נפרדת, ותיעוד מצב הרכב כשקיבלתם אותו בחזרה חשוב לה.
נעילת גלגלים: רק בארבעה מקומות
כאן נמצאת ההגנה שרוב הנהגים לא מכירים. סעיף 70א(ג) מזכיר נעילת גלגלים כאחד האמצעים, אבל סעיף 70א(ח) מגביל אותה מיד: "על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יינעל רכב, אלא אם כן עמד באחד המקומות המנויים להלן, שהעמדת הרכב בו אסורה":
| # | המקום | לשון הסעיף |
|---|---|---|
| 1 | חניית נכה | מקום חנייה לרכב של נכה משותק רגליים |
| 2 | תחנת אוטובוס | תחום תחנת אוטובוסים, כאמור בתקנה 72(12) לתקנות התעבורה |
| 3 | שטח הפרדה | שטח הפרדה, כהגדרתו בתקנות התעבורה |
| 4 | חניה דיפלומטית | מקום חנייה המיועד לרכב דיפלומטי |
סעיף 77(א)(3) לפקודה מחיל את אותה מגבלה על חוקי עזר של רשויות מקומיות: גם עירייה לא תנעל רכב אלא אם עמד במקום כאמור בסעיף 70א(ח).
המשמעות המעשית: רכב שחנה על מדרכה, בחניה כפולה, באדום-לבן או בכחול-לבן בלי תשלום, אולי היה צפוי לדוח ואולי גם לגרירה. אבל אם הוא לא עמד באחד מארבעת המקומות שבטבלה, נעילת הגלגלים שלו לא נכללת בסמכות שהסעיף נותן. צלמו את המקום לפני שאתם עוזבים אותו: את הרכב, את הנעל, את הסימון ואת התמרורים.
מי רשאי לגרור ולנעול: משטרה ועירייה
הפקודה מכירה בשני מסלולים. הראשון הוא של המשטרה, בסעיף 70א: שוטר, או גורר מורשה שאישר ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל. השני הוא של הרשות המקומית, בסעיף 77: מועצת עירייה או מועצה מקומית רשאית, בהסכמת שר הפנים ושר התחבורה, להתקין חוק עזר שקובע את האמצעים כלפי רכב שחונה במקום אסור, לרבות הרחקה, גרירה, אחסון ונעילה. סעיף 77(א)(5) קובע שלעניין חוק עזר כזה מוסמכים גוררים באישור ראש מחלקת התנועה במשטרה, ופקחים באישור המפקח הכללי של המשטרה או מי שהוא הסמיך.
לכן השאלה הראשונה אחרי גרירה היא מי גרר: המשטרה, או חברת גרירה מטעם העירייה לפי חוק העזר שלה. זה קובע לאן פונים, מה התעריף, ובאיזה הליך מבקשים לבטל את החיוב. התעריפים עצמם אינם קבועים בפקודה, והם נקבעים בתקנות או בחוק העזר של כל רשות.
מי משלם, ומתי משחררים
- מי משלם. סעיף 70א(ד): האגרות או התשלום בעד הרחקת הרכב, אחסונו, נעילתו ושחרורו מוטלים על בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב, "זולת אם הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו". גם בחוקי עזר עירוניים החיוב מוטל על הבעלים הרשום (סעיף 77(א)(4)).
- אין שחרור בלי תשלום. אותו סעיף קובע שרכב שהאגרות מוטלות על בעליו "לא יוחזר או ישוחרר מנעילתו אלא אם הם שולמו".
- 48 שעות. סעיף 70א(ה)(1): רכב נעול ישוחרר לא יאוחר מתום 48 שעות אחרי שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם. אם אחרי 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, הרכב ישוחרר לפני יום המנוחה. אותו כלל חל על נעילה לפי חוק עזר עירוני (סעיף 77(א)(3)(א)).
- שחרור מוקדם. קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, ובנעילה עירונית ראש הרשות או מי שהסמיך, רשאים להורות על שחרור גם בלי שהתנאים התקיימו, מטעמי ביטחון, בטיחות או סילוק מפגע.
מה עושים בפועל, צעד אחר צעד
- לברר מי גרר.אם הרכב איננו, פנו לעירייה של המקום או למשטרה ושאלו אם נגרר ולאן. ודאו שזו לא גניבה לפני שאתם מניחים שזו גרירה.
- לצלם את המקום.סימון אבני השפה, התמרורים, ומה היה סביב הרכב. אם הרכב ננעל, צלמו גם את הנעל ואת מיקום הרכב ביחס לאחד מארבעת המקומות שבסעיף 70א(ח), או את העובדה שהוא לא עמד באף אחד מהם.
- לשלם ולשחרר, ולשמור כל קבלה.החוק מתנה את השחרור בתשלום. הקבלות הן הבסיס לכל בקשה אחר כך, ושמרו גם את השעה שבה ביקשתם את השחרור, בגלל כלל 48 השעות.
- לבדוק את הרכב לפני שיוצאים.צלמו את מצב הרכב במגרש, במיוחד אם יש נזק חדש. הגורר חייב לנקוט אמצעי זהירות סבירים לבטיחות הרכב.
- לבקש בכתב את ביטול החיוב.פנו לגוף שגרר או נעל, ציינו את הסעיף הרלוונטי, וצרפו את התמונות ואת הקבלות. דרך ההגשה והגורם המחליט תלויים בגוף שגרר ובחוק העזר של הרשות.
והדוח עצמו?
הגרירה או הנעילה הן אמצעי, לא הקנס. ברוב המקרים מגיעה איתן גם הודעת תשלום קנס על החניה עצמה, וזו הודעה נפרדת עם מסלול משלה: בדוח חניה עירוני, בקשה לביטול לתובע העירוני תוך 90 יום מיום ההמצאה, לפי סעיף 229(א) לחוק סדר הדין הפלילי. אל תניחו שתשלום דמי הגרירה סגר את הדוח, ואל תניחו שביטול הדוח מבטל מעצמו את דמי הגרירה. אלה שני הליכים, וכדאי לטפל בשניהם.
Zikui AI מטפלת בדוח עצמו: היא בודקת אותו מול מערכת הרשות, כולל תמונות האכיפה כשהן זמינות, מנסחת בקשה לביטול שנשענת על העובדות ועל הראיות שלכם, ומגישה אותה בשמכם ברשויות שבהן ההגשה נתמכת. אותן תמונות שצילמתם למקרה הגרירה הן לרוב גם הראיות הטובות ביותר נגד הדוח. אין דרך להבטיח שבקשה תתקבל, וההחלטה נתונה לרשות. אפשר להתחיל כאן.
