ערעור על דוח חניה לנכה: איך מבטלים דוח שניתן לרכב עם תג נכה

קיבלתם דוח חניה למרות שהרכב נושא תג נכה? מגישים לרשות שנתנה את הדוח בקשה לביטול, בתוך 30 יום מיום שקיבלתם אותו. בבקשה מראים שהתקיימו ארבעת התנאים של סעיף 2 לחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993 (לא הייתה חניית נכים או חניה מותרת פנויה בסביבה, לא חסמתם מעבר ולא הפרעתם לתנועה), ומצרפים צילום של התג ותמונות מהמקום. ויש עילה שכמעט אף אחד לא מכיר: לפי סעיף 3א, פקח עירוני לא רשאי לתת דוח לרכב עם תג נכה אלא אם צילם אותו באופן שמראה את ההפרה, ציין זאת על הדוח וצירף את התצלום. דוח בלי זה פגום מיסודו. במדריך: הצעדים, מה לצרף, תשעת המקומות שבהם התג לא עוזר, ונוסח בקשה מוכן.

פורסם: 27 ביולי 2026 · עודכן: 5 בנובמבר 2026. הסעיפים במאמר אומתו מול חוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993, תקנות התעבורה, התשכ"א-1961, צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002, פקודת התעבורה [נוסח חדש], וחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

איך מערערים על דוח חניה לנכה: ארבעה צעדים

1. 1. בדקו את הדוח עצמומי נתן אותו, פקח עירוני או שוטר, והאם כתוב עליו שהרכב צולם ושהצילום יומצא לכם. אם פקח עירוני נתן דוח לרכב עם תג בלי הערה כזו ובלי תצלום מצורף, זו העילה הראשונה (סעיף 3א). החובה לא חלה על דוח של שוטר.
2. 2. התאימו את הנסיבות לארבעת התנאיםלא הייתה חניית נכים פנויה בסמוך, לא היה מקום חניה מותר אחר פנוי, החניה לא סיכנה ולא חסמה מעבר, ולא הפריעה ממשית לתנועה. בדקו גם שהמקום אינו אחד מתשעת המקומות שבהם ההיתר לא חל (סעיף 3), למשל מעבר חצייה או תחנת אוטובוס.
3. 3. אספו את המסמכיםצילום של תג הנכה התקף ליום הדוח, צילום הדוח, ותמונות מהמקום: איך הרכב עמד, ומה היה פנוי או תפוס סביבו. אם נהג מלווה הסיע את בעל התג, ציינו זאת, כי ההיתר חל גם עליו (סעיף 2(ב)).
4. 4. הגישו בקשה לביטול תוך 30 יוםלתובע העירוני של הרשות שנתנה את הדוח, באתר העירייה או בכתב, לפי ההנחיות שעל גבי הדוח. אל תשלמו לפני כן: תשלום נחשב להודאה. אם הבקשה נדחית, אפשר לבקש להישפט. נוסח מוכן נמצא בהמשך, וכל העילות הכלליות במדריך ביטול דוח חניה.

מה יש כאן

• ההיתר: ארבעה תנאים, וכולם צריכים להתקיים
• תשעת המקומות שההיתר לא חל בהם
• סעיף 3א: חובת הצילום שגוברת על כל דין
• איסור נעילת גלגלים, וגבולות הגרירה
• תג שפג תוקפו, ותג של רכב אחר
• הצד השני: קנס 1,000 שקלים על חניה בחניית נכה
• חניה שהוקצתה ליד הבית, ומה קורה כשאחר חונה בה
• שתי זכויות נוספות שכדאי להכיר
• נוסח בקשה להעתקה
• שאלות נפוצות

ההיתר: ארבעה תנאים, וכולם צריכים להתקיים

זו הנקודה שהכי הרבה אנשים טועים בה. תג נכה אינו היתר גורף לחנות בכל מקום. סעיף 2(א) לחוק חניה לנכים קובע שנכה רשאי להחנות את רכבו הנושא תג נכה במקום שאין החניה מותרת בו, "אם התקיימו כל אלה":

• (1) "בסמוך למקום האמור, אין מקום חניה מוסדר לנכים או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה".
• (2) "בסמוך למקום האמור לא מצוי מקום אחר שהחניה בו מותרת או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה".
• (3) "החניה נעשית באופן שאין בה סיכון לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים".
• (4) "החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה".

וסעיף 2(ב) מרחיב: "הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על אדם המתלווה אל הנכה והנוהג עבורו ברכב". כלומר בן משפחה שמסיע את בעל התג נהנה מאותו היתר, כל עוד הוא מתלווה אליו.

ולעניין מהו "תג נכה", סעיף 1 לחוק מגדיר אותו כ"תג שנתנה ישות הרישוי לנכה, הנושא את שם הנכה, את מספר זהותו ואת מספרי הרישוי של עד שני כלי רכב מזכים". שימו לב לשלושת הפרטים ולמגבלת שני כלי הרכב, כי הם רלוונטיים לפרק על תג של רכב אחר.

תשעת המקומות שההיתר לא חל בהם

סעיף 3 לחוק, שכותרתו "סייג לרשות חניה", פותח במילים "מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 2(א)(3) ו-(4)", ומונה מקומות שבהם ההיתר אינו חל כלל. אלה הם:

• בצומת או בתחום 12 מטרים ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו.
• במקום כניסה לשטח המיועד לחניית כלי רכב.
• בתוך מעבר חציה או בתחום 12 מטרים לפניו.
• בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדר בסימון על פני הכביש, ובאין סימון, בתוך 20 מטרים לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ו-20 מטרים אחריו, בשני צדי הדרך, ובלבד שמותר להחנות בצד הדרך שממול, אם רוחב הכביש שם 12 מטרים או יותר.
• בתוך תחום תחנת מוניות המסומן בתמרור שהוצב או סומן.
• בתחום שני מטרים מברז כיבוי (הידרנט), וזאת כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם, כפי שקבעה רשות התימרור המרכזית.
• בצד רכב אחר העומד או חונה בצדה של הדרך, כלומר חניה כפולה.
• בשטח פריקה וטעינה שסומן בתמרור, במועדים שיועדו לכך בהתאם לתמרור.
• במקום חניה שהוקצה לרכב מסוים של נכה וסומן בתמרור שבו צוינו פרטי הרכב, ואם צוינו בתמרור ימים או שעות מסוימים, רק בימים או בשעות שצוינו.

שני חריגים נוספים דורשים תשומת לב. הראשון הוא שטח פריקה וטעינה: הסייג חל "במועדים שיועדו לכך בהתאם לתמרור", ולא בכל שעה. השני הוא חניה שהוקצתה לרכב מסוים: הסייג חל רק אם התמרור מציין את פרטי הרכב, ואם צוינו בו ימים או שעות, רק בהם. בשני המקרים, השאלה מה בדיוק כתוב על התמרור היא השאלה המכרעת.

סעיף 3א: חובת הצילום שגוברת על כל דין

זו העילה החזקה ביותר במאמר, והיא כמעט לא מוכרת. סעיף 3א(א) לחוק חניה לנכים קובע:

״

על אף האמור בכל דין, לא תימסר הודעת תשלום קנס לגבי רכב הנושא תג נכה, החונה בניגוד להוראות סעיפים 2 ו־3, אלא אם כן הרכב צולם באופן המעיד על התקיימות אחת הנסיבות האמורות בסעיף 2(א)(3) או (4) או 3, ועל גבי הודעת תשלום הקנס צוין כי הרכב צולם וכי הצילום יומצא לבעל הרכב; הומצאה הודעת תשלום הקנס לבעל הרכב, יצורף אליה צילום כאמור.

- סעיף 3א(א) לחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993

פרקו את זה, כי כל רכיב הוא דרישה נפרדת:

• "על אף האמור בכל דין". פתיח שמצביע על הוראה גוברת. היא חלה גם כשחיקוק אחר אינו דורש תצלום.
• "לא תימסר הודעת תשלום קנס... אלא אם כן". זו אינה המלצה ואינה נוהל פנימי. זו הגבלה על עצם הסמכות למסור את ההודעה.
• הצילום חייב להעיד על נסיבה מסוימת. לא כל תצלום. "צולם באופן המעיד על התקיימות אחת הנסיבות האמורות בסעיף 2(א)(3) או (4) או 3", כלומר סיכון או חסימת מעבר, הפרעה ממשית לתנועה, או אחד מתשעת החריגים. תצלום שמראה רק רכב עומד אינו מעיד על אף אחת מאלה.
• חייבת להיות הערה על גבי ההודעה. "ועל גבי הודעת תשלום הקנס צוין כי הרכב צולם וכי הצילום יומצא לבעל הרכב". בדקו את הדוח שלכם: האם ההערה הזו מופיעה בו.
• והתצלום חייב להיות מצורף. "הומצאה הודעת תשלום הקנס לבעל הרכב, יצורף אליה צילום כאמור".

שני סעיפי משנה נוספים משלימים את התמונה. סעיף 3א(ב): "המצאה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה לפי הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי", כלומר כללי ההמצאה הרגילים. וסעיף 3א(ג), שחשוב לדעת עליו כדי לא לבנות טיעון שגוי: "הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על הודעת תשלום קנס שהומצאה בידי שוטר". כלומר החובה חלה על פקח עירוני, לא על שוטר.

איסור נעילת גלגלים, וגבולות הגרירה

סעיף 4 לחוק, שכותרתו "נעילה", קובע הוראה חד-משמעית: "על אף האמור בסעיף 70א לפקודת התעבורה, לא ינעלו שוטר או גורר מורשה, גלגלי רכב הנושא תג נכה גם אם הרכב חונה בניגוד להוראות חוק זה, אולם רשאים הם להזיז את הרכב, ובמידת הצורך גם לגררו, אם אופן חנייתו מסכן עוברי דרך או גורם הפרעה ממשית לתנועה".

• נעילה: אסורה תמיד. גם אם הרכב חנה בניגוד לחוק. הסעיף פותח ב"על אף האמור בסעיף 70א לפקודת התעבורה", כלומר גובר על סמכות הנעילה הכללית.
• הזזה וגרירה: מותרות בתנאי. רק "אם אופן חנייתו מסכן עוברי דרך או גורם הפרעה ממשית לתנועה". אלה שתי הנסיבות היחידות, והן זהות לתנאים 3 ו-4 שבסעיף 2(א).
• מה זה אומר בפועל. אם רכבכם הנושא תג ננעל, זו לא רק שאלה של הדוח אלא של הפעולה עצמה. ציינו זאת בנפרד בפנייה, וצרפו תצלום של הנעל על הגלגל עם התג נראה בפריים.

תג שפג תוקפו, ותג של רכב אחר

שני מצבים שחוזרים הרבה, ושבשניהם צריך להיות מדויקים ולא להבטיח יותר מדי.

תג שפג תוקפו

ההיתר בסעיף 2 מותנה בכך שהרכב "נושא תג נכה" כמשמעותו בסעיף 1, כלומר תג בר-תוקף שנתנה ישות הרישוי. תג פג תוקף מחליש מאוד את הטענה שההיתר חל. אבל שימו לב לשתי נקודות מעשיות: אם הגשתם בקשה לחידוש והתג היה בהליך חידוש במועד החנייה, צרפו את אישור ההגשה ואת התאריכים. וגם אם ההיתר עצמו לא חל, נשארת פתוחה העילה השלישית שבסעיף 229(ג) לחוק סדר הדין הפלילי, "שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להמשך קיום ההליכים", והיא בדיוק המקום שבו נסיבה כזו נשקלת.

התג אינו רשום על הרכב שבו נסעתם

סעיף 1 מגדיר את התג כנושא "את מספרי הרישוי של עד שני כלי רכב מזכים", ו"רכב מזכה" מוגדר כרכב "שלגביו הוכיח הנכה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי הוא עומד לשימושו האישי דרך קבע". כלומר התג צמוד לרכבים מסוימים ולא לאדם בלבד. אם חניתם ברכב שלישי, ההיתר לא חל עליו לפי לשון החוק. כאן שוב, המסלול הריאלי הוא העילה השלישית שבסעיף 229(ג), עם תיעוד מלא של הנסיבות.

הצד השני: קנס 1,000 שקלים על חניה בחניית נכה

אם הגעתם לכאן דווקא מהכיוון ההפוך, כלומר קיבלתם דוח על חניה בחניית נכים, הנה המקורות המדויקים.

העבירה היא לפי תקנה 72(א)(16) לתקנות התעבורה, שאוסרת עצירה, העמדה או חניה "ליד תמרור 437 בניגוד להוראות התמרור, או ליד תמרור 437 שהוצב מתחתיו ובצמוד לו תמרור 439 שבו צוינו פרטי רכב מסוים של נכה, אם הרכב אינו זה שפרטיו צוינו בתמרור האמור; צוינו בתמרור ימים או שעות מסוימים - יחול האמור בפסקה זו רק בימים או בשעות שצוינו בתמרור".

הקנס נקבע בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002: בפרט 2 לתוספת, מספר סידורי 107, לתקנה 72(א)(16), הקנס הוא 1,000 שקלים.

ושתי עבירות נוספות בסביבה, שנקבעו בפרט 1 לתוספת לצו לפי סעיף 62(12) לפקודת התעבורה:

• חסימת רכב הנושא תג נכה החונה במקום חניה לנכים: קנס 750 שקלים (מספר סידורי 3ב).
• חניית רכב בשטח המסומן בתמרור כאסור לחניה לצד מקום חנייה לנכים, באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו או לצאת ממנו: קנס 1,000 שקלים (מספר סידורי 3ג).

חניה שהוקצתה ליד הבית, ומה קורה כשאחר חונה בה

סעיף 4ד לחוק, שנוסף בשנת 2017, יוצר זכות שרבים לא מכירים. הרשות המקומית "תקצה לרכב מזכה אחד של נכה המתגורר בתחומה, הנושא תג נכה, מקום חניה אחד המתאים לצרכיו של הנכה, שמידותיו ייקבעו בהתחשב בתקן ישראלי, סמוך ככל האפשר למקום מגוריו של הנכה, ובמרחק שאינו עולה על 200 מטרים ממנו". אם אין מקומות חניה מוסדרים בטווח הזה, סעיף 4ד(ב) מרחיב את הטווח ל400 מטרים, ככל האפשר.

• לוח זמנים מחייב. סעיף 4ד(ג): "הרשות המקומית תקצה מקום חניה לפי סעיף זה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לה בקשה לכך".
• התמרור על חשבון הרשות. סעיף 4ד(ד): רשות התימרור המקומית תציב במקום, "על חשבונה", תמרור המייחד את מקום החניה לרכב, ופרטיו יצוינו על גבי התמרור.
• החניה בלא תשלום. סעיף 4ד(ה): הנכה, או מי שמתלווה אליו ונוהג עבורו, רשאי להחנות שם "בלא תשלום", ולא תהיה לו כל זכות אחרת או נוספת במקום.
• מי שיש לו חניה צמודה, לא זכאי. סעיף 4ד(ו): ההוראות לא יחולו אם לנכה יש חניה בשימושו הבלעדי באופן קבוע, ובכלל זה חניה הצמודה לדירת מגוריו, ובלבד שהיא מותאמת לצרכיו.
• הסף לסעיף הזה גבוה יותר. סעיף 4ד(ז) קובע שלעניין סעיף זה קוראים את ההגדרה "נכה" שבסעיף 1 כך שבמקום 60 אחוזים יבוא 90 אחוזים, ובלי החלופה של אישור לפי סעיף 1א. אבל סעיף 4ה מוסיף שהרשות תקצה מקום חניה גם לנכה שסעיף 4ד לא חל עליו בשל הסף הזה, "אם מצאה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בדרגת הנכות של הנכה ובמידת השפעתה על ניידותו".

ואם רכב אחר חונה במקום שהוקצה לכם, זו העבירה שתוארה למעלה: תקנה 72(א)(16) מתייחסת במפורש למקרה של תמרור 437 עם תמרור 439 שבו צוינו פרטי רכב מסוים של נכה, "אם הרכב אינו זה שפרטיו צוינו בתמרור האמור". הקנס הוא 1,000 שקלים.

שתי זכויות נוספות שכדאי להכיר

חניה בתשלום במקום ציבורי

סעיף 4ב לחוק: "מקום ציבורי שהגישה הנגישה היחידה אליו לאדם עם מוגבלות היא דרך חניה במקום הציבורי הכרוכה בתשלום, תחול על המפעיל או המחזיק של המקום הציבורי חובה לשלם בעד חניה במקום האמור, בשל האדם עם המוגבלות, ככל שנדרש לאדם כאמור מקום חניה". ההגדרות שם נסמכות על חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, ו"תשלום" כולל שיפוי בעד תשלום.

נתיב תחבורה ציבורית: אסור להנפיק לכם דוח מצלמה

זו הוראה שנמצאת דווקא בפקודת התעבורה. סעיף 27א1(ג) קובע שבאכיפת מצלמות עירונית בעבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, "עובד הרשות המקומית לא ימסור הודעת תשלום קנס... למי שרשאי לפי דין לנסוע בנתיב אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב לתחבורה ציבורית, לרבות למי שניתן לגבי רכבו תג נכה כמפורט בתוספת התשיעית".

זו לא בקשה להתחשבות אלא הוראה שאוסרת על הרשות להנפיק את הדוח מלכתחילה. אם קיבלתם דוח נתיב תחבורה ציבורית ממצלמה עירונית ויש לכם תג, ציינו את הסעיף במפורש וצרפו את התג. פירוט מלא במדריך דוחות נתיב תחבורה ציבורית. שימו לב שסעיף 3 לחוק חניה לנכים דווקא מחריג חניה בנתיב תחבורה ציבורית מההיתר, כך שנסיעה וחניה מטופלות אחרת.

ועוד נתון שרלוונטי למי שהגיע לשלב הגבייה: סעיף 3(ו)(2)(ג) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, מתנה עיקול רכב שאינו חונה סמוך לחצרי החייב בכך ש"הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי". ראו מדריך העיקול.

נוסח בקשה להעתקה

שאלות נפוצות

Zikui AI בודק אם הדוח שקיבלתם עומד בדרישות שסעיף 3א לחוק חניה לנכים מציב לרשות, בוחן את ארבעת התנאים שבסעיף 2 ואת תשעת הסייגים שבסעיף 3 מול הנסיבות שלכם, ומנסח את הבקשה בהתאם. אפשר להתחיל כאן.

מדריכים קשורים

• טעות בדוח: מה מבטל ומה לא.
• דוח נתיב תחבורה ציבורית.
• דוח שלא הגיע בדואר.
• עיקול בגין דוחות שלא שולמו.
• ערעור על דוח ששולם.
• המדריך המלא לביטול דוח חניה.
• ביטול דוח חניה בתל אביב.
• ביטול דוח חניה בירושלים.