תביעה קטנה נגד רכבת ישראל

צפיפות בלתי נסבלת בחול המועד סוכות, כל השירותים סגורים (ידוע לרכבת מראש) והמיזוג לא פעל; ציפייה סבירה למקום ישיבה; טענת הכריזה לא הוכרעה. פיצוי כולל 500.

נפסקו ₪500

דלתות הרכבת מנתב"ג נסגרו לפני שהאב והבן עלו; הפקח התרשל כשלא הבחין בהם - שירות רכבת צריך לכלול המתנה סבירה לעליית נוסעים עם כבודה; אין אשם תורם; הסכום שנתבע מופרז.

נפסקו ₪1,200

8 איחורים מעל 30 דקות ו-18 איחורים של 10-30 דקות; לפי הנוהל: החזר מחיר 6 נסיעות ת"א-נתניה וכרטיסים לחדרה ועכו; בהסכמה 500 ש"ח על ההכבדה; היתר נפסק ללא הנמקה.

נפסקו ₪500

נסיעה עכו-רחובות ארכה כ-5 שעות במקום 1.5 בשל תקלות; טיפול הרכבת לא היה בלתי סביר, שני הכרטיסים פיצו על האיחור לפי הנוהל, ונוסף פיצוי בגין צפיפות חריגה, היעדר הכרזות והסבר.

נפסקו ₪750

על איחורים - רק לפי הנוהל (שוברים שכבר ניתנו), אין לסטות ממנו; שינוי רציף ללא הודעה ותנאי נסיעה ירודים אינם מכוסים בנוהל ומזכים: 700 לתובעת אחת ו-350 לשנייה + 250 הוצאות לכל אחת.

נפסקו ₪1,050

49 איחורים נטענו; ביהמ"ש לא הכריע בחוקיות נוהל הפיצוי והכיר ב-7 איחורים מעל 30 דקות - פיצוי בתשלום מחיר כרטיס לכל אחד (כרטיס חינם אינו פיצוי ראוי למחזיק חופשי-חודשי) ועוד 500 ש"ח על הטרחה. 'אני מקבלת את התביעה בחלקה'.

נפסקו ₪500

הרכבת אחראית לאיחורים; לא ניתן להגביל את הפיצוי לשני כרטיסים לפי נוהל שקבע הגורם המזיק עצמו (ניגוד עניינים). מנהל התחנה הבטיח שרכבת ההמשך תחכה והיא יצאה. הפיצוי נקבע באומדן.

נפסקו ₪2,000

נוהל הפיצוי בכרטיסי נסיעה שקבע מנכ"ל הרכבת פוגע בזכות הגישה לערכאות ואינו תקף; הנזק לא הוכח במלואו ולכן נפסק באומדן.

נפסקו ₪360